מוסקוביץ את וינברג חברה ל"סיטונאות סיגריות בע"מ נ' מרדכי

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע שטר ביחס לשיק על סך 6,832.90 ₪ ליום 5/5/01.

ההתנגדות הוגשה לכאורה באיחור, כאשר על פי הרישום בתיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה מלאה של האזהרה ביום 19/8/07. לטענת המבקש, אזהרת ההוצאה לפועל לא הומצאה לו כלל, ועל כן לא חלף המועד להגשת ההתנגדות.

2. על פי החלטתי, הגיבה המשיבה לטענות המבקש, הן לעניין מועד הגשת ההתנגדות והן לגופו של עניין.

3. רישום המצאת האזהרה לידי המבקש נעשה על יסוד תצהיר של המוסר מטעם המשיבה, לפיו ביום 19/8/07 אותר המבקש ברח' אחד העם 34/12 בנהריה, קיבל לידיו את האזהרה, אך סירב לחתום עליה.

לטענת המבקש, הכתובת הנ"ל כלל לא היתה כתובתו, אלא מדובר בכתובת הוריו. על כל פנים, המוסר לא פגש אותו ולא מסר בידיו דבר.

לטענת המשיבה, האזהרה אכן נמסרה, והיא נמסרה בכתובת נכונה, היות והמבקש מודה כי מדובר בבית הוריו. עוד טוענת המשיבה, כי לאחר המצאת האזהרה ננקטו הליכים רבים, לרבות פקודות מאסר, עיקולים והגבלות.

4. בדיקתי בתיק ההוצאה לפועל העלתה, כי הטענה בדבר הליכים שונים שננקטו נגד החייב בתיק זה כלל אינה נכונה. על פי הרשום בתיק ההוצאה לפועל, נעשו שני נסיונות לעיקול רכב, בשנת 2008 ובשנת 2010, אך העיקולים לא נרשמו בפועל. לא נתבקשה וממילא לא בוצעה נגד החייב פקודת מאסר. לא בוצעה חקירת יכולת ולא הוצא נגד החייב צו הבאה. לא התקיים דיון כל שהוא בנוכחותו. ההליך היחיד שננקט נגד החייב הינו הטלת הגבלות על פי תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, וזאת בשנת 2010.

והנה, טענת החייב היא כי נודע לו על התיק כאשר נודע לו על הטלת ההגבלות, ההליך היחידי שאכן ננקט נגדו במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

מוסיפה המשיבה וטוענת, כי המבקש ובא כוחו פנו לב"כ המשיבה עוד בשנת 2010 בהצעה לסלק את החוב, אך ההצעה נדחתה. המשיבה לא הציגה התכתבות כל שהיא המעידה על כך.

אין בפני, איפוא, ראיה פוזיטיבית בדבר ידיעה ממשית של המבקש אודות הליכי ההוצאה לפועל, מלבד תצהירו של המוסר, בדבר סירובו של המבקש לחתום על קבלת האזהרה.

5. לגופו של עניין, המבקש מעלה טענה בדבר זיוף חתימתו על השיק.

לטענתו, לא ידע על גניבת השיק בזמן אמת, ואף כאשר חוללו בחשבון הבנק שלו שיקים שונים, בשל מצב כלכלי קשה שנקלע אליו, לא הבחין בכך שקיים שיק נוסף, עליו לא חתם. הדבר נודע לו, לטענתו, רק כאשר ניגש ללשכת ההוצאה לפועל, לאחר שנודע לו על הטלת ההגבלות, והוא צילם את החומר. המבקש משער, כי השיק נגנב בעת שנתן סדרה של שיקים לספק צעצועים אשר סיפק סחורה לחנות שלו. לטענתו, לא ביצע עיסקה כל שהיא עם המשיבה ולא מסר לה את השיק.

לטענת המשיבה, הטענה בדבר גניבת השיק נכבשה ע"י המבקש במשך עשר שנים מאז מועד פירעון השיק, ולא הועלתה כאשר פנה בהצעה לסלק את החוב. מדובר בטענה בעלמא, אשר נועדה לסייע למבקש להתחמק מהחוב, ותו לא.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להורות על קבלת ההתנגדות, כפי שיפורט להלן.

אני מקבלת את טענת המבקש כי אזהרת ההוצאה לפועל לא נמסרה לידיו כלל. טענתו, כי נודע לו על החוב רק כאשר הוטלו עליו הגבלות, מתיישבת עם העובדה, שכלל לא ננקטו הליכים נגד המבקש עד להטלת ההגבלות. בעניין זה העלתה המשיבה טענה בלתי נכונה בדבר נקיטת הליכים שונים, שלמעשה לא ננקטו. אין המשיבה מסתמכת אלא על תצהיר מוסר, לפיו המבקש סירב לקבל את האזהרה, כאשר מתברר כי אותה מסירה עליה סירב המבקש לחתום כלל לא נעשתה בביתו, אלא בבית הוריו.

אשר לטענת הזיוף, העובדה שהיא מועלית בחלוף עשר שנים ממועד פירעון השיק חסרת משמעות, שעה שאף לשיטת המשיבה, האזהרה נמסרה שש שנים לאחר מועד הפירעון, ואילו לפי קביעתי לעיל, למעשה לא נמסרה האזהרה כלל.

אמנם, אין המבקש יודע לפרט כיצד ומתי יצא השיק מתחת ידיו, אולם די בטענה כי החתימה המתנוססת על השיק אינה חתימתו, על מנת לזכות אותו ברשות להתגונן.

8. אשר על כן, אני מורה על קבלת ההתנגדות. אני מורה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל, ובכלל זה אני מורה לבטל את ההגבלות שהוטלו על המבקש.

התצהיר ישמש כתב הגנה.